Oleaceae
מחזור של 7 שירים שנכתבו לאורך שבועים. המחזור מוקדש ל-ל'.
הַכֹּל קוֹרֶה ב200 קמ״שׁ,
אֲוִיר הַלֵּיל מְשַׁכֵּר
וַרְשָׁה, לִיסָבוֹן, מְקוֹם הַמִּפְגָּשׁ
יִהְיֶה לְגַמְרֵי אַחֵר
בְּרְנוֹ בִּשְׁלִישִׁי אִם לֹא תִּפָּתַח
מִלְחֶמֶת עוֹלָם עַד אָז
וְקֶרַח, קֶרַח בָּא אֶל הַכְּרַךְ
בָּא אֶל הַכְּרַךְ הַמּוּפְגָּז
אֱכוֹל וּשְׁתֵה כִּי מָחָר נָמוּת? עֲזוֹב. קוֹדֶם כֹּל—נְשׁוֹם!
בָּא אֵלַיִךְ בְּשֵׁם הַחֵרוּת
בְּשֵׁם הַחֵרוּת לַחֲלוֹם
אֲנִי מֵעוֹלָם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי כָּל כָּךְ
חַי כְּמוֹ מַמָּשׁ עַכְשָׁיו
אֵירוּס, נַרְקִיס, נוּרִית וְלִילָךְ—
אֲנִי הוֹלֵךְ וְנִשְׁאָב
שְׁעַת הַמְרָאָה מֻצְהֶרֶת כְּבָר
מִבֵּית נְתִיבוֹת שָׁלוֹשׁ
וּמִיתְרֵי הָרָקִיעַ הַקָּר
מִתְכּוֹנְנִים לִגְעוֹשׁ.
14.02.2026
שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה
וְשֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה
וְאַתְּ בִּלְתִּי נִרְאֵית
וּמָה גָּדוֹל הוּא הַלַּיְלָה (לְכָל—זְמַן וָעֵת)
וּמָה נִפְלָאתָה...—
כָּאן, בַּיְקוּם הַמִּתְקַמֵּט
מִתַּחַת לְצַעֲדֵי הַצְּלָלִים
עַל עוֹר וָאָרָד הַגַּלְגַּלִּים
אֶת הַמָּטָר מְמוֹטֶטֶת הָעֲלָטָה
אֶתְמוֹל הָיִיתִי בְּמַאְדִּים
מָחָר נֵלֵךְ אֶל הַגִּלְבּוֹעַ
שָׁם הָאֱמֶת כְּמוֹ טַל, כְּמוֹ הַמָּטָר, פְּשׁוּטָה—
וְהֵם יִהְיוּ לָנוּ, הַטַּל וְהַמָּטָר, שְׁנֵיהֶם עֵדִים
כְּשֶׁנְּחַפֵּשׂ אֶחָד בְּתוֹךְ שְׁנִיָּה לִטְבּוֹעַ, לְכוּדִים.
16.02.2026
זית מילה ויסמין
כֻּתֹּנֶת מִכּוֹכָבִים בַּחֲלוֹם
(זַיִת מֵילָה וְיַסְמִין)
שָׁזַרְתִּי בְּלִי מַחַט וְתֶפֶר. הַיּוֹם
הִתְחַלְתִּי לְהַאֲמִין
בּוֹ; בֵּין מֵי־מֶלַח לִשְׂפַת הַיָּם
(זַיִת יַסְמִין וּמִילָה)
כִּגְבָעוֹלִים, כְּאַחַד הָאָדָם
מָצָאתִי לִי נַחֲלָה
קְצָרֵנִי בְּמַגָּלֵךְ מֵעוֹר
(זַיִת מִילָה וְיַסְמִין)
כַּסֵּנִי עַד בְּבָרֶקֶת וָאוֹר
רַךְ, חַלָּשׁ, וְעָדִין
"בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית, בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית"
(וְהֵם, תְּשׁוּבָתָם— פְּרִיחָה)
פָּנַי אֵינָן מוּעָדוֹת לִירִיד
וְהָאֱמֶת— פְּשׁוּטָה לְהַחֲרִיד
אֲבָל אוֹתָהּ אֲסָרֵב לְהַגִּיד
(הֱיוּ גַּם לִי מִשְׁפָּחָה)
17-18.02.2025, טיסת אל על LY2524, מלון Courtyard Mariott, פראג.
מוראביה
כַּאֲשֶׁר אַתְּ הָעֲצֶבֶת
לֹא נִתָּן לִדְחוֹת
מְדַבֶּרֶת הָרַכֶּבֶת
עִם לִבִּי דְּפִיקוֹת
אֲדָמָה קְסוּמָה, מוֹרַאבִית
מְכוּסָּה לָבָן
וַאֲנִי חוֹלֵם עָלַיִךְ
בִּקְרוֹנוֹת הַזְּמַן
חֲשֵׁכָה. קָטִיף־יָרֵחַ
זֶה עַתָּה הֵחֵל
וְהַזְּמַן? הַזְּמַן בּוֹרֵחַ
וְנוֹפֵל, נוֹפֵל
שֶׁלֶג רַךְ מֵהָרָקִיעַ
הַשָּׁבוּר וָזַךְ
אַךְ אוֹתָךְ הוּא לֹא יַפְקִיעַ;
מִמָּקוֹם נִדָּח
אֲדָמָה קְסוּמָה, מוֹרַאבִית
אֲדָמָה זָרָה
זֶה הַדֶּרֶךְ מִפָּנַיִךְ
דֶּרֶךְ חֲזָרָה
שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּשֶׁקֶט
בִּדְמָמַת אַלְחוּט
הָרָקִיעַ וְרַכֶּבֶת
מִתְחַבְּרִים לִדְמוּת
אֲדָמָה קְסוּמָה, מוֹרַאבִית
אֲדָמָה בְּרוּכָה
נָא שָׁמְרִי בֵּין סוֹדוֹתַיִךְ
עִם הַחֲשֵׁכָה
אֶת אֲשֶׁר כָּאן לֹא חָשַׂפְתִּי
אַךְ אוּלַי יָדַעַתְּ
עַל פָּנַיִךְ רַק חָלַפְתִּי
(מָה אֲנִי וָאַתְּ?)
19.02.2026, רכבת מברנו לפראג
תפילה לפוסידון
אָמְרוּ יוֹרְדֵי הַיָּם בֵּין סְקִילָה וְכָרִיבְדִּיס
הַקֶּשֶׁר הֶחָזָק-- סוֹדוֹ בִּלְתִּי נִרְאֶה
אַךְ אִם מִבְּנֵי אָדָם לוֹמְדִים הָאַנְדְּרוֹאִידִים
כֵּיצַד אֶת דַּעְתָּם יַחֲווּ עַל מָה יָאֶה
אִם אֶל הַנְּתוּנִים בִּלְתִּי נִתָּן לָגֶשֶׁת
כֵּיצַד יֵדְעוּ אוֹתָם רוֹבּוֹטִים לְנַוֵּט
בְּיַם הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר גְּדֵלִים כְּעֵשֶׂב?
הַקֶּשֶׁר הֶחָזָק נִקְרָא בִּשְׁמוֹ-- אֱמֶת
הַקֶּשֶׁר הֶחָזָק לֹא יֵחָתֵךְ בְּחֶרֶב
בְּזֹאת אֲנִי נוֹשֵׂא תְּפִלָּה לְפוֹסֵידוֹן
סוֹכְנֵי AI רַבִּים מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב
עוֹבְרִים עַל כָּל מִלָּה. בֵּין קֶשֶׁת לְכִידוֹן
הֵם מְנַתְּחִים הַכֹּל, אַךְ לֹא יוֹדְעִים אֲפִלּוּ
אֶת הַמַּשְׁמָעוּיּוֹת וּמַסְקָנוֹת מִכָּךְ
אָמְרוּ יוֹרְדֵי הַיָּם, יוֹרְדִים שֶׁהֶעְפִּילוּ
הַקֶּשֶׁר הֶחָזָק-- הַקֶּשֶׁר בּוֹ נִבְטַח
סוֹדוֹ פָּשׁוּט מְאֹד, אַךְ לֹא נִתָּן לָדַעַת
מִבְּלִי לַחֲווֹת אוֹתוֹ-- הַקֶּשֶׁר הֶחָזָק
גַּם אִם זֹאת רַק תִּקְוָה שֶׁבִּי מְתַעְתַּעַת
כְּגַעֲגוּעַ־עַד, הַמַּר וּמְתַקְתֵּק.
22.02.2026
כמעיין המתגבר
אֲנִי מֵעוֹלָם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי כָּל כָּךְ לְבַד
כְּמוֹ בְּ"יַחַד" הַזֶּה
מֵעוֹלָם לֹא חָוִיתִי כְּאֵב מִדָּבָר כֹּה חַד
כְּמוֹ הַפַּחַד הַזֶּה
כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר
וְהִנֵּה עוֹד שְׁתִיקָה, עוֹד תְּהוֹם נִפְעֶרֶת
דֶּלֶת שֶׁנִּסְגֶּרֶת
מַשֶּׁהוּ אַחֵר
וְהַסִּבָּה הָאֲמִיתִּית נִסְתֶּרֶת
מָחָר יִפְּלוּ טִילִים בָּזֶה הַמָּקוֹם עַצְמוֹ בּוֹ אֲנִי עוֹמֵד
וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ יֵלֵךְ קִיבִּינִימַט
יִהְיוּ רַק הֵד, וְהֶדֶף, וּשְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל צְחוֹק
צְחוֹק רַע כָּזֶה
שֶׁל "אַתְּ יוֹדַעַת, אַתְּ...
אַתְּ לֹא הָרִאשׁוֹנָה"
מַחְזוֹרִיּוּת יְקוּם הִיא חֹק. בְּתוֹךְ עַצְמִי חִפַּשְׂתִּי, לֹא מָצָאתִי
אֶת הַסִּבּוֹת הַנִּסְתָּרוֹת, הָעֲמֻקּוֹת
רָצִיתִי אֶת הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁמַּשֶּׁהוּ
יָכוֹל לְהִשְׁתַּנּוֹת
רָצִיתִי
וַאֲפִלּוּ הֶאֱמַנְתִּי
אֱמוּנָה כָּזֹאת, שְׁלֵמָה
אֲבָל נִרְאֶה כִּי אֵין לִי בִּשְׁבִיל מָה
שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ. שִׁמְרִי עַל הַדְּמָמָה.
25.02.2026
אֵין סְגִירַת מַעְגָּל
אִם וְכַאֲשֶׁר אֶעֱבֹר בְּקוֹפֶּנְהָגֶן אָשִׂים פְּרָחִים מִתַּחַת לִדְיוֹקְנוֹ שֶׁל בּוֹהְר
תַּקְשִׁיבִי לִי, אֲנִי הִגַּעְתִּי לְתַחְתִּית הַבּוֹר, הִגַּעְתִּי
לַחוֹר הַהוּא, בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, אֲנִי יָדַעְתִּי
כְּבָר אָז שֶׁלֹּא יָכוֹל לָצֵאת מִזֶּה שׁוּם דָּבָר טוֹב
וְרָאִיתִי אוֹתָךְ מִקָּרוֹב, וְלֹא נֶרְתַּעְתִּי–
תַּקְשִׁיבִי
הַלַּיְלָה לֹא עוֹשֶׂה אֶת זֶה קַל
אֲבָל הָעוֹלָם מַמְשִׁיךְ וְדוֹהֵר קָדִימָה
בְּכָל הַקְּצָבִים
וְיֵשׁ (וְאֶת זֶה כְּדַאי שֶׁתַּפְנִימִי)
קְרִיסַת פוּנְקְצְיַת גַּל
וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ הַמַּנְגִּינָה אֶת הַתָּוִים
וְאֵין עוֹלָמוֹת מְרֻבִּים
וְאֵין סְגִירַת מַעְגָּל.
26.02.2026